הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש. שימוש ברכוש ההקדש שלא למטרותיו, מוגדר כמעילה. מתוך ויקיפדיה

בתחילתו של ספר מופיע לעיתים דף הקדשה, שבו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו. בנוסף להקדשה המודפסת, המופיעה בכל עותקיו של הספר, נוהגים מחברים לכתוב הקדשה אישית, בכתב יד, לידידים ולמכובדים שלהם העניקו את הספר. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), פרי (תרומות ומעשרות), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה). מתוך ויקיפדיה

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה. הקדושה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית, והיא נחשבת כחלק מ"דברים שבקדושה" – קטעים בתפילה שמותר לאומרם רק כאשר ישנו מניין. מתוך ויקיפדיה

פתיחה בתחילת ספר המיועדת ומוקדשת לקורא מסוים

נתינה מוחלטת ובלעדית

בידול, ייחוד

יוחד למטרה, לאדם או לעניין מסוים; נמסר או הוענק לשם כך. "הספר הוקדש לזכרו של המורה האהוב." "חדר אחד בבית הוקדש לעבודה שקטה." "הפרס הוקדש לפועלו רב השנים בתחום החינוך."

אישה העוסקת בזנות; בלשון מקרא גם אישה הקשורה לפולחן מיני. "בטקסט המקראי המונח מופיע בהקשר דתי וחברתי שונה מן השימוש המודרני." "במחקר של המזרח הקדום דנים בשאלה אם קדשה הייתה דמות פולחנית או פשוט זונה."

מעמד של קדוש, טוהר רוחני ונבדלות מן החול. "המתפללים חשו תחושת קדושה במקום." "יום הכיפורים נחשב ליום של קדושה מיוחדת." "הטקס נערך באווירה של קדושה ויראה."

ייחד דבר או זמן למטרה מסוימת באופן מלא או בלעדי. "היא הקדישה שעות רבות ללימוד לפני הבחינה." "המדען הקדיש את חייו לחקר המחלה." "הארגון הקדיש משאבים רבים לשיקום האזור."

ייחד יצירה, דבר או מעשה לכבודו, לזכרו או למענו של אדם אחר. "הסופר הקדיש את ספרו להוריו." "בטקס הוקדש השיר לזכר הנופלים." "היא הקדישה את הניצחון למאמנה הוותיק."

הקדמת ימין לשמאל, הקדרה השחורה, הקדרילטר, הקדרים באים, הקדש, הקדש ציבורי, הקדשה (יצירה), הקדשה (ספר), הקדשה לנבואה, הקה

ייחוד של נכס, כסף או דבר מה למטרה דתית, ציבורית או צדקה, ובייחוד למסירה לרשות בית המקדש או מוסד קודש. "בעל הקרקע כתב בצוואתו שהשדה יועבר להקדש לצורכי צדקה." "הדיון המשפטי עסק במעמדו של הנכס לאחר שנרשם כהקדש." "במקורות מתוארים דינים מיוחדים החלים על בהמה שהופרשה להקדש."