ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שרווח עוד מימי העליות הראשונות, וקיבל תנופה עם קום המדינה כשהשיא היה בחג המחולות המסורתי בקיבוץ דליה. מכיוון שכמעט כל ריקודי העם בישראל, נכתבו מראש על ידי כוריאוגרפים, והכוריאוגרפים שכתבו אותם מוכרים וידועים, ההתייחסות לריקודים אלו כאל "ריקודי עם" בקרב הקהילה הבינלאומית לריקודי עם, היא לעיתים שנויה במחלוקת. מתוך ויקיפדיה

מפגש או אירוע שבו קבוצה רוקדת בהנחיה או בליווי מדריך. "בערב שבת נערכה הרקדה חגיגית בכיכר העיר." "בחוג לריקודי עם מתקיימת הרקדה פתוחה פעם בשבוע." "המשתתפים הצטרפו להרקדה בהנחיית מדריכה מנוסה."

גרימה לאדם או לקבוצה לרקוד. "המורה עסק בהרקדת הילדים לצלילי המוזיקה." "בהרקדת הקהל השתמש המנחה בתנועות פשוטות וברורות." "תפקידו של המרקיד הוא הרקדת המשתתפים לאורך הערב."

גרמו לו לרקוד, הרקידו אותו

גרם לאדם או לקהל לרקוד; הניע לריקוד. "התקליטן הרקיד את הקהל עד השעות הקטנות של הלילה." "המדריכה הרקידה את הילדים במעגל." "המוזיקה הקצבית הרקידה את כל המשתתפים."

הרצן, הרצפה, הרצפטין, הרצת מניות, הרקאלס (כדורגל), הרקה, הרקוויאם הגרמני, הרקוויאם של ברליוז, הרקוויאם של דבוז'אק, הרקוויאם של ורדי