כינוי לאלוהים

אלוהים, פנייה לאלוהים

אלוהים שבשמים, פנייה לאלוהים

הכיוונים השונים: צפון, דרום, מזרח ומערב

הכול נקבע בידי אלוהים או בידי הגורל, ולא בידי האדם. "לאחר שעשה כל שביכולתו, אמר שהכול בידי שמים." "יש הסבורים שבעניינים כאלה הכול בידי שמים." "הפתגם מבטא אמונה שהכול בידי שמים ולא בשליטת האדם."

אמונה בכוח עליון, דת

מורא שמים

הבדל גדול מאוד

לא בבית, לא במקום סגור, בחוץ, בחוצות

שמים (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

שמיים הוא מחזהו של גלעד עברון שהועלה בתיאטרון החאן בבימויה של אופירה הניג בשנת 1999. מתוך ויקיפדיה

השמיים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצת מוצאות אתניות, תרבותיות, או "''גזעיות''" (''מושג⁻כזב''). המינוח כיום אינו בשימוש ברובו למעט הקבוצה "שפות שמיות" בתחום הבלשנות. בארכאולוגיה, המונח משמש לעיתים באופן לא⁻רשמי כסוג של קיצור לעמים קדומים דוברי הלשונות השמיות. מתוך ויקיפדיה

שָׁמַיִם (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה. מתוך ויקיפדיה

גרם לשעמום; היה משעמם. "המרצה דיבר בקול מונוטוני והִשְׁמִים את הקהל." "הסרט הארוך הִשְׁמִים את הצופים כבר במחציתו הראשונה."

גרם לדכדוך או לעצב; דיכא את הרוח. "מזג האוויר האפור הִשְׁמִים את מצב רוחו." "הידיעה הקשה הִשְׁמִים את כל בני הבית."

המרחב הנראה מעל פני הארץ, הנתפס ככיפה כחולה; רקיע. "עננים כהים כיסו את השמיים לפני הסערה." "בלילה בהיר נראו כוכבים רבים בשמיים." "הציפורים המריאו גבוה אל השמיים."