חלק הצמח המחבר אותו לקרקע או למצע אחר, ומספק לו מים וחומרים מזינים. "שורשי העץ התפשטו עמוק באדמה." "הגנן הקפיד שלא לפגוע בשורשי הצמח בעת ההעברה." "המים נספגים בצמח דרך השורשים."

פעולה חשבונית הפוכה לחזקה, המשמשת למציאת המספר שהעלאתו בחזקה מתאימה נותנת את המספר הנתון. "כדי למצוא את השורש הריבועי של 49 משתמשים בפעולת שורש." "בתרגיל התבקשו התלמידים לחשב שורש של מספר עשרוני." "בחישוב זה יש להוציא שורש של הביטוי כולו."

יחידה לשונית מינימלית בעלת משמעות, המשמשת להרכבת מילים, ונושאת בדרך כלל את בסיס המשמעות של המילים המורכבות ממנה. "בשפה העברית רוב המילים נבנות משורש וממשקל." "השורש כ⁻ת⁻ב מופיע במילים כתב, כתיבה ומכתב." "החוקרת בדקה כיצד אותו שורש יוצר מילים במשמעויות שונות."

גורם בסיסי או יסוד שממנו נובע דבר מה. "שורש הבעיה הוא חוסר תיאום בין הגורמים." "המאמר בוחן את שורש הסכסוך בין שתי הקבוצות." "כדי לפתור את התקלה צריך להבין את שורשה."

(שורש ריבועי) מספר שהכפלתו בעצמו תיתן את המספר המקורי. "השורש הריבועי של 4 הוא 2." "בתרגיל התבקשנו למצוא את השורש של 81." "המספר 3 הוא השורש הריבועי של 9."

חוסל מן היסוד; נעקר או הושמד לגמרי. "הארגון שורש לאחר פעילות ממושכת של כוחות הביטחון." "לדברי הרשויות, מוקד ההדבקה שורש במהירות." "המזיק שורש מן השדה לפני תחילת העונה."

נעשה נפוץ ומקובל, התבסס והשתרש. "המנהג הזה היכה שורש בקהילות רבות ברחבי הארץ." "השימוש בטכנולוגיה החדשה היכה שורש במהירות במערכת החינוך." "לאחר שנים של פעילות, הרעיון היכה שורש בציבור."

חיסל לגמרי; השמיד מן היסוד. "המשטר החדש ביקש לעקור מן השורש כל גילוי של התנגדות." "יש לטפל בבעיה מן היסוד ולא רק להקל על תסמיניה כדי לעקור אותה מן השורש." "החקיקה נועדה לעקור מן השורש תופעות של שחיתות ציבורית."

שורש בעברית בן ארבע אותיות

מקור הרוע