חליטה המכונה גם התשה אנזימטית או הלבנה (באנגלית: Blanching), היא שיטת בישול שבה משרים מזון במים חמים לא רותחים לזמן קצר, או מגע עם אדי מים וקירור מהיר באמצעות מקלחות של מים קרים, מי קרח, או באמצעות העברה במנהרת אוורור. ככל שהטמפרטורה גבוהה וזמן החימום קצר יותר (עד דקה), הנזק לירק ואיבוד איכותו קטנים יותר. תהליך ההתשה האנזימטית נועד לשמר את התכונות האורגנולפטיות של המזון: הצבע, הטעם, הריח, המראה, ואת הערך התזונתי של הירק והפרי. ההתשה האנזימטית משמשת לעיתים קרובות גם כהכנה לתהליך של הקפאה, ייבוש או שימור מזון מהצומח בתהליך של ייצור שימורים canning, על מנת לנטרל את הפעילות האנזימטית של רקמת הצמח המעובד. החליטה מגדילה את חדירות קרומי התא של הרקמות השונות ועל ידי כך את יכולת אידוי המים בתהליך הייבוש. ובהורדת העומס המיקרוביאלי מעל פניהם ביעילות גבוהה. מתוך ויקיפדיה

החליטה בהלכה נאמרה בהקשר של הכשרת בשר לאכילה. מן התורה ניתן לאכול את הבשר תיכף אחר השחיטה אם הדיח את הדם שעל גביו, זאת משום שדם הבלוע באיברים, כל זמן שלא פירש מהם, מותר. אך הבא לבשל את הבשר חייב להכשירו על מנת שלא יצא הדם הבלוע מן האיברים ויאסר. בהלכה הוצגו שתי דרכים להכשיר את הבשר: האחת היא להרחיק את הדם על ידי מליחת הבשר או צלייתו, והדרך השנייה היא לצומתו במקומו שלא ייצא עוד. הפעולה שבמסגרתה נצמת הבשר נקראת בלשון התלמוד "חליטה". החליטה נעשית באמצעות השריית הבשר במים רותחים או בחומץ שמחמת חריפותו הוא צומת את הבשר ומונע מן הדם לצאת. מתוך ויקיפדיה

שפיכת מים רותחים על מזון או טבילתו לזמן קצר במים רותחים, לשם בישול חלקי, ריכוך, ניקוי או הכנה להמשך עיבוד. "לפני ההקפאה מומלץ לעשות לשעועית חליטה קצרה במים רותחים." "הטבח ביצע חליטה של העגבניות כדי לקלפן בקלות." "במתכון הזה הירקות עוברים חליטה בלבד ולא בישול ממושך."

בהלכה, שיטת הכשרה של בשר באמצעות טיפול במים רותחים. "יש פוסקים שדנו אם חליטה מועילה בהכשרת בשר במצבים מסוימים." "במאמר נסקרה שאלת החליטה בהלכה ובמנהגי העדות השונות." "לפי שיטה זו, ההכשרה נעשית באמצעות חליטה במים רותחים."

חלי ממן בע"מ, חליבה אוטומטית, חליבה בשבת, חליבה מכנית, ח'ליג' פארס, חליטה (הלכה), חליטת צמחים, חליל, חליל א⁻סכאכיני, חליל אירי