צואה או גללים (בלשון חז"ל: רְעִי; בסלנג: קַקִִִי או חָרַא) היא הפרשה ממערכת העיכול של אורגניזמים. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא⁻מעוכל. לרוב, משתמשים במושג "צואה" לזו של בני אדם, וצואת בעלי חיים מכונה "גללים". צואת עופות מכונה "לשלשת". מתוך ויקיפדיה

כישלון. "התוכנית החדשה הסתיימה בחרבון מוחלט." "הניסיון לשכנע את הוועדה היה חרבון מהדהד." "אחרי חודשים של עבודה, הפרויקט הפך לחרבון גמור."

עשיית הצרכים המוצקים

קריאת תסכול או אכזבה

נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

התייבש; חדלו להיות בו מים או לחות. "ערוץ הנחל חרב בקיץ שעבר." "הבאר חרבה לאחר שנות הבצורת." "האדמה חרבה מחום השמש."

החריב; הרס; השמיד

חיקויים, חיקין, חיקסוס, חיר, חירארדוט, חירבת אום א⁻שקף, חירבת אום רוג'מן, חירבת אחזעה, חירבת אירביד, חירבת אל כום