שינקן או שינקה (בגרמנית: Schinken; בפולנית: Szynką; באנגלית: Ham; מכונה גם האם) הוא בשר ירך ואחוריים של חזיר הניתן לבישול ולהגשה בהיותו טרי, אבל לרוב משומר בצורה כזו או אחרת. השינקן מוגש לרוב פרוס וקר ומשמש בין השאר כמילוי לכריכים. מתוך ויקיפדיה

שינקן (מיפנית: 真剣, "חרב אמיתית") היא חרב קטאנה יפנית שחושלה בעידן המודרני, המיועדת בדרך כלל לאימוני איאיידו מתקדמים ולאימוני טאמשיגירי (tameshigiri – אימוני חיתוך). מתוך ויקיפדיה

אכל משד; מצץ. "התינוק ינק 8 פעמים ביממה."

שאב; מצץ. "הצינור ינק את הלכלוך החוצה." "הילד ינק את המשקה בעזרת הקשית."

שינסנגומי, שינסקה נקאמורה, שינקה, שינקין, שינקן, שינקנסן, שינשילה, שיסט, שיעבוד נכסים, שיעבוד צף

חרב יפנית חדה, המשמשת באמנויות לחימה ובתרגול חיתוך, להבדיל מחרב אימונים שאינה חדה. "באימון המתקדם עברו התלמידים מעבודה עם בּוֹקֶן לתרגול זהיר עם שינקן." "השימוש בשינקן מחייב ניסיון, פיקוח ושמירה קפדנית על כללי בטיחות." "המאמן הדגיש ששינקן מיועדת רק למתרגלים מנוסים."

כינוי לאמריקאי, בעיקר לתושב צפון ארצות הברית. "במהלך מלחמת האזרחים כונו חיילי הצפון יַנְקִים." "בספר ההיסטוריה הופיע המונח יַנְקִי לתיאור אמריקאים מן הצפון." "מחוץ לארצות הברית משתמשים לעיתים בכינוי יַנְקִי לכל אמריקאי."