מצא אותו אשם, הרשיע

החמיר מאוד בדין; שפט בחומרה רבה. "בית המשפט לא דן את הנאשם ברותחין, אלא שקל גם נסיבות מקלות." "אין לדון אדם ברותחין בלי לבחון היטב את כל העובדות." "הציבור מיהר לדון את בעל התפקיד ברותחין עוד לפני שהתבררו הפרטים."

סביל של כִּדֵּן.

שוחח על נושא מסוים; דן בו והחליף עליו דעות. "המשתתפים דנו בהצעה החדשה בישיבה." "המרצה דן במאמר המרכזי של הקורס." "חברי הוועדה דנו בדרכי הפעולה האפשריות."