התעניין במצבו

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן" ובמאות האחרונות היה גם נושא משרה או בעל⁻מקצוע שזה עיקר תפקידו: "מגיד" או "מגיד מישרים". מתוך ויקיפדיה

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים. מתוך ויקיפדיה

המונח מדרשה משמש בישראל לתיאור מגוון רחב של מוסדות חינוך העוסקים, בדרך כלל, בחינוך בלתי פורמלי ומתמחים בתחום מסוים. מתוך ויקיפדיה

מוסד לימודים על⁻תיכוני, ובייחוד מוסד ללימודי יהדות, מחשבה או הכשרת מורים. "היא למדה במדרשה להכשרת מורות." "במדרשה מתקיימים שיעורים במחשבת ישראל ובתנ״ך." "לאחר השירות הצבאי נרשמה למדרשה לשנת לימודים נוספת."

נאום הנישא בפני קהל, במיוחד בהקשר דתי או חגיגי. "בטקס הזיכרון נשא ראש העיר דרשה קצרה." "הקהל הקשיב בדריכות לדרשה שנאמרה בבית הכנסת."

דברי פרשנות או הוראה בענייני תורה, הנאמרים לפני קהל. "הדרשה של הרב עסקה בפרשת השבוע." "לאחר התפילה נשמעה דרשה על משמעות החג."

דרשת חז"ל, מדרשים

מדרס (נעל), מדרסה, מדרסים, מדרסת אל⁻קרוויין, מדרסת הטשתמוריה, מדרש אבא גוריון, מדרש אבכיר, מדרש אברבנאל, מדרש אברבנאל וגנזי יוסף, מדרש אגדה

לימוד, עיון, חקר

כתבי וסיפורי חז"ל

ביקש בתוקף; תבע

לימד, הרצה. "הרב דרש על פרשת השבוע."

נצרך

פירוש המקרא לא לפי המילים המדויקות, פרשנות נרחבת למקרא, בניגוד לפשט