מִחראב (מערבית: محراب; רבים: محاريب תעתיק מדויק: מִחראב, רבים: מחאריב) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה - כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה. המחראב יוצר את הרושם של דלת או מעבר למכה, או את המעבר (שער) בין העולם הזה לעולם השמיימי. המחראב בדרך כלל מקושט וגודלו אינו קבוע. מתוך ויקיפדיה

הרוס או מושמד. "הכפר נותר מחורב לאחר שנות לחימה ממושכות." "המבנה המחורב עמד נטוש בקצה העיר." "לאחר השריפה נמצא המחסן מחורב כמעט לחלוטין."

החריב; הרס; השמיד

סביל של חֵרֵב: החריב; הרס; השמיד

מחר כפול תשע, מחר לנצח, מחר שבת, מחר תמות, מחראב, מחרדזה (עיר), מחרוזות עצה, מחרוזן דו⁻גוני, מחרוזת (מדעי המחשב), מחרוזת (תכנות)

נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

התייבש; חדלו להיות בו מים או לחות. "ערוץ הנחל חרב בקיץ שעבר." "הבאר חרבה לאחר שנות הבצורת." "האדמה חרבה מחום השמש."