מתוך ויקיפדיה

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור. התלמוד מבחין בין חרם לנידוי, וחרם הוא העונש החמור מביניהם, כיוון שבנוסח הטלת החרם מופיעה המילה "ארור". חרם מוטל כאמצעי אחרון: אדם שעובר על דבר איסור במזיד מנדים אותו מהציבור מיד, אם לא חזר בו מנדים אותו שנית, ואם לא חזר בו מחרימים אותו. החרם מוטל על ידי בית הדין בנוכחות מניין (עשרה אנשים), בטקס שכולל תקיעה בשופר והחזקת ספר תורה. בחרם משתמשים רק נגד חוטא ובמקרים נדירים ביותר. התרת החרם נעשית אף היא על ידי בית הדין המכריז "שרוי לך מותר לך". מתוך ויקיפדיה

{| class="wikitable" style="float:left" מתוך ויקיפדיה

בסלנג, מעורר גירוי מיני או תשוקה מינית. "הוא שלח לה הודעה מחרמנת במיוחד." "הפרסומת השתמשה בדימויים מחרמנים כדי למשוך תשומת לב." "בעיניו, הקול העמוק שלה היה מחרמן מאוד."

שטוף זימה, בעל תאווה, חרמן

משתוקק לקיים יחסי מין, מלא זימה

מוחסן פחרי זאדה, מוחסן רזאי, מוחק, מוחקיק כאבולי, מוחראני, מוחרס ליברס, מוחרקה, מוחתסב, מוחתסיב, מוט

מי שהורחק מן החברה או מן הקהילה ואינו מקובל בה. "לאחר המעשה הפך למוחרם בקרב בני כיתתו." "בקבוצה הסגורה הוא הרגיש כמוחרם ולא השתתף בפעילויות." "מי שנחשב מוחרם מתקשה לעיתים להשתלב מחדש בחברה."

נידוי והרחקה של אדם מן החברה או מן הקהילה. "הקהילה הטילה חרם על מי שהפר את כללי המקום." "בעבר שימש החרם אמצעי ענישה חברתי חמור." "הוא חי שנים בתחושת חרם וניכור מצד סביבתו."

איסור על קשר, מסחר או שיתוף פעולה עם מדינה, ארגון או גוף אחר. "המדינה הכריזה על חרם כלכלי על המשטר השכן." "ארגונים שונים קראו להטיל חרם על החברה." "החרם מנע העברת סחורות בין הצדדים."