סביל של חָצַב: חפר או חתך בחומר קשה, לרוב בסלע, כדי להוציא ממנו חלקים או ליצור בו חלל. "הפועלים חצבו מנהרה בתוך ההר." "האומן חצב מדרגות בסלע." "בימי קדם חצבו אבנים לבניית בתים."

שנחצב מתוך אבן, סלע וכדומה; שנוצר או הותקן בדרך של חציבה. "הקבר נֶחְצָב בסלע הגיר שעל המדרון." "מדרגות נֶחְצָבוֹת בהר כדי לאפשר מעבר בטוח." "הבריכה נֶחְצְבָה באבן טבעית ושומרה בקפידה."