מי שאוהב לישון הרבה, מי שנוטה לנמנם. "בשעות אחר הצהריים הוא נעשה נמנמן ומחפש מקום לנוח." "אחרי ארוחה כבדה הרגשתי נמנמן כל היום." "התינוק נראה נמנמן ועצם את עיניו שוב ושוב."
עייף מעט ונוטה להירדם. "אחרי ארוחת הצהריים הוא הרגיש נַמְנָם ולא הצליח להתרכז." "התינוק היה נַמְנָם ועצם את עיניו מדי פעם." "במהלך הנסיעה הארוכה נעשו הנוסעים נַמְנָמִים ושקטים."
