נֶקרוֹזָה (באנגלית: necrosis, necrose, ביוונית: Νεκρός = מוות) היא מוות של תאים ברקמת חיה באופן בלתי מתוכנן, שבעקבותיו נוצר תהליך של נמק. להבדיל מנקרוזה, אפופטוזה היא מוות תאי מכוון כחלק מתהליכי הגוף. נקרוזה עלולה להיגרם מסיבות שונות ובכללן פציעה, זיהום, סרטן, שבר, טוקסין ודלקת כרונית, והיא גוררת אחריה שינויים ברקמה ובאיבר כתוצאה מאנזימים מתוך התא או מחוצה לו. נקרוזה היא פתולוגית ואינה חלק מתהליך פיזיולוגי, ולא קורית בתהליך החלמה של פצע רגיל. מתוך ויקיפדיה

מוות של תאים או של רקמה בגוף עקב פגיעה, מחלה, זיהום או הפרעה באספקת הדם. "בביופסיה נמצאו אזורים של נקרוזיס ברקמה." "הפרעה ממושכת באספקת הדם עלולה לגרום לנקרוזיס." "הרופא הסביר שהזיהום גרם לנקרוזיס מקומי."

נקר שחור, נקר שנהבי, נקראים, נקרו, נקרוזה, נקרוזיס טובולרי חריף, נקרולוג, נקרון, נקרופוביה, נקרופוליס