בפסיכולוגיה, עוינות (או אויבות) היא מילה המתארת ביטוי של כעס פנימי חזק, הגורם לדחייה ותיעוב כלפי ישות מסוימת או דבר מה אחר. בשפת היום⁻יום היא משמשת לעיתים רבות כמקבילה למילים "כעס" או "אגרסיביות". מתוך ויקיפדיה

עיקם או קימט. "הוא עיווה את פניו מרוב כאב." "הילד עיווה את הדף כשדחף אותו לתיק." "הפסל עיווה את צורת החומר בכוונה ליצירת אפקט מיוחד."

סביל של עִיֵּן: קרא ברפרוף. "החולה עיין בעיתון כשחיכה בתור לרופא."

שָׂנַא

עוזרת הוראה, עוזרת מחקר, עוטה עור הנמר, עוטף ירושלים, עוטף עזה, עול, עול ימים, עול סקוטש, עולא, עולה בלתי⁻לגאלי

יש בו שנאה, עוינות או איבה

מבטא שנאה, יריבות או התנגדות. "הוא התקבל במבט עוין מצד הקהל." "האווירה העוינת הקשתה על המשא ומתן." "תגובתה העוינת הפתיעה את כל הנוכחים."

שייך לאויב או פועל מטעמו. "הכוחות זיהו כלי טיס עוין באזור הגבול." "המידע הועבר לגורם עוין שפעל נגד המדינה." "הצבא נערך מול כוח עוין שהתקרב לעמדה."