עיכבון (בריבוי: עכבונות) הוא זכות משפטית לחזקה בנכס עד לתשלום חוב של בעל הנכס למחזיק בו. שיטות משפט שונות נבדלות בהיקף ההכרה בזכות העיכבון. על פי רוב הדעות במשפט העברי, קיימת לבעל חוב זכות עכבון רחבה. לעומת זאת, המשפט הישראלי, מעניק זכות עכבון רק במקרים ספציפיים המוגדרים בחוק או שהוסכמו מראש בין הצדדים. מתוך ויקיפדיה

עיכָּבוֹן (בריבוי: עִכְבוֹנוֹת) הוא זכות משפטית לחזקה בנכס עד לתשלום חוב של בעל הנכס למחזיק בו. שיטות משפט שונות נבדלות בהיקף ההכרה בזכות העיכבון. על פי רוב הדעות במשפט העברי, קיימת לבעל חוב זכות עכבון רחבה. לעומת זאת, המשפט הישראלי, מעניק זכות עכבון רק במקרים ספציפיים המוגדרים בחוק או שהוסכמו מראש בין הצדדים. מתוך ויקיפדיה

זכות משפטית להחזיק בנכס של אדם אחר עד לפירעון חוב, לקיום התחייבות או לתשלום בעד שירות שניתן. "לבעל המוסך עשויה להיות זכות עכבון על הרכב עד לתשלום מלוא התיקון." "הספק מימש עכבון על הסחורה כל עוד החשבון לא נפרע." "עורך הדין הסביר כי עכבון מאפשר להחזיק בנכס עד להסדרת החוב."

גרם לאיחור בלוח הזמנים; השהה. "הגמל על המסילה עיכב את הרכבת." "בית המשפט עיכב את ביצוע גזר הדין."

החזיק, עצר. "השוטר עיכב את הנהג לחקירה."

עיירתי בעלץ, עיישה, עיישה הארט, עייתא א⁻שעב, עייתה א⁻שעב, עיכוב, עיכוב בהיזון חוזר, עיכוב בהתבגרות המינית, עיכוב ביצוע, עיכוב התפתחותי