חיסל לגמרי; השמיד מן היסוד. "המשטר החדש ביקש לעקור מן השורש כל גילוי של התנגדות." "יש לטפל בבעיה מן היסוד ולא רק להקל על תסמיניה כדי לעקור אותה מן השורש." "החקיקה נועדה לעקור מן השורש תופעות של שחיתות ציבורית."

"עקרה", המוכר גם בשם "אורי" (וכן במילותיו הראשונות, "בן לו היה לי"), הוא שיר מאת רחל המשוררת, שנכתב בשנת תרפ"ח (1927/8), פורסם בכרך כ"ה של כתב העת הספרותי "התקופה" (תרפ"ט–1929) וכונס בשני משלושת קובצי שירתה, "מנגד" (סוף 1930). זהו אחד משיריה הידועים ביותר של רחל, והוא נמנה עם המוכרים בשירה העברית. חוברו לו 16 לחנים, שהמוכר בהם הוא של אחינועם ניני (1991). מתוך ויקיפדיה

הוציא דבר⁻מה ממקומו בשלמותו. "עקר עשב." "עקר שן."

עבר לגור במקום אחר

שלל את יכולת הרבייה; הפך לעקר. "הווטרינר עיקר את החתול לאחר בדיקה מקדימה." "בעלי הכלבה החליטו לעקר אותה כדי למנוע הריונות לא רצויים." "במרפאה העירונית מעקרים חתולי רחוב כחלק מתוכנית פיקוח."

רוקן מתוכן, ממשמעות או מערך. "הקיצוצים עיקרו את הרפורמה ממשמעותה המקורית." "הנוסח החדש עיקר את ההצהרה מתוכן ממשי." "יישום חלקי עלול לעקר את ההחלטה מערכה."

ניקה מחיידקים ומזיהומים; חיטא. "לפני הטיפול עיקר הרופא את כלי הניתוח." "יש לעקר את הבקבוקים לפני השימוש הראשון." "האחות עיקרה את המכשור הרפואי בהתאם לנוהל."

נִטרלו את הפוריות שלו

רוקנו אותו מתוכן ומהות

נֻקָּה מחיידקים; חֻטַּא

עקרבנונאים, עקרבנוניים, עקרבניים, עקרבשוט, עקרבת, עקרון (עיר מקראית), עקרון אי ההחזרה, עקרון אי הוודאות, עקרון אי הוודאות של הייזנברג, עקרון אי⁻הוודאות

אינו מסוגל להביא ילדים או צאצאים לעולם

אינו פורה, לא מביא לתוצאות, אי אפשר להפיק ממנו דבר; סרק. "ויכוח עקר." "מאמצעים עקרים."