לוגוצנטריות או לוגוצנטריזם (Logocentrism), בהגדרה כללית, היא ההנחה המקובלת בתורת הספרות, כי ישנה "אמת" בלתי⁻תלויה הקודמת לייצוגה באמצעות השפה או הלשון, ואמת ומציאות זו מתקיימים למעשה מחוץ לגורם השפה. לפיכך, הלוגוצנטריות קוראת להתייחס לסימנים הלשוניים כמנותקים ובלתי⁻הכרחיים לאובייקטים (למסומנים) שאותם הם מייצגים. לכן ישנה גם העדפה ברורה של הדיבור על⁻פני הכתיבה, שכן בראשון קיימת נוכחות של הדובר, הנתפס כגורם⁻מתווך שיש ביכולתו לבטל במידה רבה אי⁻בהירות ורב⁻משמעות הקיימים בשפה הכתובה. העדפה זו של הדיבור על פני הכתיבה, מכנה הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה "פונוצנטריזם". המונח הופיע לראשונה בהגותו של לודוויג קלגס. מתוך ויקיפדיה

עמדה או נטייה תיאורטית המעניקה עדיפות לדיבור ולקול על פני הכתב כאמצעי ראשוני, אותנטי או סמכותי של לשון ומשמעות. "בקורס בפילוסופיה של הלשון דנו בביקורת של דרידה על פונוצנטריזם." "המאמר טוען שהמסורת המערבית ייחסה לדיבור עליונות על הכתב מתוך פונוצנטריזם." "החוקרת הראתה כיצד פונוצנטריזם מעצב תפיסות של נוכחות, קול וזהות."

פונולוגיה יפנית, פונולוגיה רומנית, פונון, פונון (אתר מקראי), פונונים, פונוקול, פונותיקה, פונט, פונט אוון, פונט דה פייר