הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מתוך ויקיפדיה

מחבר פיוטים ושירי קודש; משורר של שירה ליטורגית. "הפייטן חיבר פיוט מיוחד לכבוד החג." "שירי הפייטן שולבו בתפילת הקהילה." "החוקר עסק בלשונם של פייטני ימי הביניים."

פייטים סטטובצי, פייטל היינה אפריים, פייטל היינה אפרים, פייטלוביץ', פייטם, פייטנות, פייטר, פייטרה מיידה, פייטרו אוטובוני, פייטרו אורסאולו הראשון

שיש בו אופי של פיוט או לשון פיוטית. "סגנונו של הנאום היה חגיגי ופייטני." "המשורר כתב בשפה פייטנית ועשירה בדימויים." "התיאור הפייטני העניק לטקסט אווירה נשגבת."