פייף (מצרפתית, fief או feud) הוא מונח מן התקופה הפיאודלית המציין אדמות, רכוש או נכסים מניבי הכנסות שהוענקו לאביר וסאל על ידי אדון, כתגמול על שירות צבאי כלשהו. נוהג מתן הפייף התפתח בתקופת השושלת הקרולינגית והיה מן הגורמים שתרמו להתפתחותה של אריסטוקרטיה אירופית. מתוך ויקיפדיה

מי שנוהג לעשן מקטרת, לעיתים כהרגל קבוע או כחלק מדימוי וסגנון. "סבא היה פייפן ותיק ותמיד החזיק בכיסו טבק למקטרת." "באיור נראה פייפן יושב בכורסה ומעשן בשקט." "הדמות הספרותית מתוארת כפייפן קבוע בעל הופעה מהורהרת."

פייסלאבאד, פייסנדרוס, פייסק, פייסר (ריצה), פייסרס, פייפאל, פייפל, פייפר (סרט), פייפר PA⁻18, פייפר PA⁻18 סופר קאב

כלי נגינה קטן ממשפחת החליל, המשמש בעיקר בתזמורות צבאיות ובמוזיקה עממית מסוימת. "בתהלוכה הצבאית נשמעו תופים ופייף בקצב אחיד." "נגנית הפייף הובילה את המנגינה בצליל חד ובהיר." "ביצירה העממית שולב פייף לצד כלי הקשה."