חָרוּט (בלועזית קוֹנוּס, מיוונית: κώνος; לעיתים רחוקות גם חַדּוּדִית) הוא גוף גאומטרי תלת⁻ממדי, המוגדר על ידי עקומה דו⁻ממדית, סגורה, כלשהי, הקרויה מכוון, ונקודה במרחב, הנמצאת מחוץ למישור בו נמצא המכוון, הקרויה קודקוד. הצורה הגאומטרית התחומה על ידי המכוון קרויה בסיס. החרוט הוא המקום הגאומטרי של כל הקטעים ("הקווים היוצרים") המחברים בין המכוון לקודקוד. משטח הנוצר כאשר הקווים היוצרים הם קרניים, או ישרים נקרא גם הוא חרוט. במקרה זה, החרוט המתקבל הוא משטח אינסופי פתוח. עצם אשר צורתו היא חרוט, מכונה "חרוטי" או "קוני". מתוך ויקיפדיה

חָרוּט

קונולופוס, קונון (איש אתונה), קונון (אפיפיור), קונון (מיתוגרף), קונון (מצביא), קונוס אור, קונוס האור, קונוס מאך, קונור, קונור אוברסט