אנגרמה

בעברית מודרנית, המילה שכול מציינת מצב נפשי של אבל בו נמצא מי שילדו או בני משפחה קרובה אחרים מת, בעיקר במסגרת מלחמה, או במהלך השירות בצבא או בנסיבות דומות, כגון אזרחים בפעולות טרור. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזייולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים. הורים שאיבדו את ילדיהם, מכונים הורים שכולים. מתוך ויקיפדיה

הנחת רגל אחת על רגל אחרת או יד אחת על יד אחרת בהצלבה. "הוא ישב בכורסה בשיכול רגליים במשך כל ההרצאה." "בתצלום נראית הדמות בשיכול ידיים." "המורה ביקשה מהתלמידים לשבת בנוחות בלי שיכול רגליים."

החלפה בסדרם של עיצורים, תנועות או הברות במילה. "בלשנים דנו בשיכול העיצורים שהתרחש במהלך התפתחות המילה." "לעיתים אפשר לזהות שיכול הברות בין צורות קרובות בלשון." "המאמר עוסק בשיכול תנועות בתולדות העברית."

מי שילדיו נהרגו

שאיבד את אחד מילדיו. "האב השכול התקשה לחזור לשגרת חייו." "משפחה שכולה השתתפה בטקס הזיכרון." "האם השכולה דיברה בכאב על אובדן בנה."

אובדן של ילד אחד או יותר. "המשפחה התמודדה עם שכול כבד לאחר נפילתו של הבן." "קבוצת התמיכה מיועדת להורים שחוו שכול." "יום הזיכרון מעורר מחדש תחושות של שכול אצל רבים."

איבד אדם קרוב שמת

שכויח, שכוייח, שכוייעח, שכוייעך, שכויעך, שכול וכישלון, שכול וכישלון (אלבום), שכול וכישלון או ספר ההתלבטות, שכול וכשלון, שכולו טוב