כעס מאוד; התמלא זעם. "כששמע על העוול שנעשה, חמתו בערה בו." "חמתו בערה בו לנוכח ההתנהגות המזלזלת." "למרות שניסה לשמור על איפוק, חמתו בערה בו."

מי שאשם פועל באופן המחשיד את עצמו

עלה באש; דלק; נשרף

כעס מאוד

לא סבל דיחוי, היה דחוף. "בער לו ללכת לדבר איתה."

סביל של בָּעַר: עלה באש; דלק; נשרף

בור, חסר ידע, עם הארץ

נהרס, הושמד

נשרף או הוצת; הועלה באש. "האשפה הובערה בשטח פתוח בניגוד לחוק." "בלילה הובערו מדורות רבות לאורך החוף." "המחסן הובער במזיד ועלה כולו באש."