תושב הוא אדם המתגורר במקום מסוים: במדינה, ברשות מקומית, בשכונה וכדומה. היותו של אדם תושב מקנה לו זכויות ומטילה עליו חובות. להבדיל מאזרחות, שהיא מעמד פורמלי, על⁻פי רישום מתאים, תושבות היא מאפיין פחות פורמלי, הנקבע לא רק לפי רישום, אלא בעיקר לפי המציאות בשטח – המקום שבו האדם מתגורר. מתוך ויקיפדיה

חלק מבני המשמש בסיס, מחזיק או מסגרת לקיבוע של רכיב אחר במקומו, במיוחד במכונות, ברכב או במתקנים טכניים. "המוסך החליף את תושבת המנוע בגלל בלאי ורעידות." "יש לקבע את הצינור בתושבת לפני ההפעלה." "הטכנאי מצא סדק בתושבת שעליה מורכב המאוורר."

מי שמתגורר במקום מסוים דרך קבע; בן המקום. "תושבי השכונה התכנסו לדיון על התוכנית החדשה." "העירייה מעניקה הנחה לתושב העיר." "הוא נחשב לתושב קבע מאז שעבר לגור בארץ."

הופסקה פעולתו של דבר או של גוף; הושם מחוץ לשימוש או לפעולה. "קו הייצור הושבת למשך יומיים בעקבות תקלה." "בית הספר הושבת בשל מזג האוויר הקיצוני." "השרת הושבת לצורך עבודות תחזוקה."

תורת תיק ההשקעות, תורת תיק ההשקעות המודרנית, תורתו אומנותו, תורתו של סה⁻מה, תורתם אומנותם, תושב ארעי, תושב חוזר, תושב ישראל, תושב"ע, תושבות