בינוני פעול (סביל) של תָּעָה: איבד את דרכו; הלך ללא כיוון ברור או ללא מטרה. "המטייל תעה ביער עד שעות הערב." "הספינה תעתה בלב הים בעקבות התקלה במכשירי הניווט." "בלי מפה ברורה הם תעו בין השבילים."

עיקם או קימט. "הוא עיווה את פניו מרוב כאב." "הילד עיווה את הדף כשדחף אותו לתיק." "הפסל עיווה את צורת החומר בכוונה ליצירת אפקט מיוחד."

עִיקֵּם, סילף מן הצורה הישרה או התקינה. "החום הכבד הֶעֱוָה את צורת הפלסטיק." "המחבר הֶעֱוָה את העובדות כדי לתמוך בטענתו." "העדשה הפגומה הֶעֱוָה את התמונה."