התעזיה (בפרסית: تعزیه או تعزیت; בערבית: تعزية) הוא מנהג אבלות תאטרלי אסלמי שיעי שמטרתו לתאר את הסבל שחווה חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד ובנו של עלי, בימיו האחרונים, ולהתאבל עליו. המושג לא מתייחס למחזה, אלא מכיל בתוכו מספר מנהגי אבלות הסובבים את חוסיין שהתפתחו והתעצבו במהלך השנים. המילה "תעזיה" מגיעה מן השפה הערבית ומשמעותה המילולית היא ניחומים. הופעותיו המאוחרות יותר של מנהג אבלות זה מזכירות במקצת את מחזות הפסיון שהיו נפוצים בימי הבינים באירופה. מתוך ויקיפדיה

טקס אבלות ותיאטרון דתי במסורת השיעית, המתארים את סבלו ומותו של חוסיין בן עלי ומשמשים להנצחה ולקינה. "בחודש מוחרם נערכים באיראן טקסי תעזיה לזכר קרב כרבלא." "החוקר תיאר את התעזיה כשילוב של פולחן דתי, קינה והמחזה." "בפסטיבל הוצגה תעזיה מסורתית בליווי מוזיקה וטקסטים טקסיים."

הפעיל אומץ לב ותעוזה, לא פחד

תעוקת לב לא יציבה, תעוקת לב על שם פרינצמטאל, תעוקת לב על שם פרינצמטל, תעז, תעז (עיר), תעיוש, תעיזי, תעלה, תעלה (חלבון), תעלה יונית