א
א
א
זָנָב
1.
איבר אחורי וגמיש אצל בעלי חיים הבולט מן הגוף, בעיקר אצל בעלי חוליות. "לכלב יש זנב ארוך המתנועע כשהוא שמח." "הלטאה השילה את זנבה כדי להימלט מהטורף." "זנב הסוס הוברש בקפידה לפני התחרות."
3.
חלק שנותר לא גמור בפרויקט, בתהליך או במבצע. "אחרי ההשקה נשאר עוד זנב של משימות קטנות." "סיימנו את עיקר העבודה, אבל עדיין יש זנב לטפל בו." "המבצע הצליח, ורק זנב קצר של סידורים נשאר לסיום."
1.
מין - זכר
2.
שורש - זנ"ב
3.
משקל - קָטָל
6.
אותיות שימוש - וְזָנָב, שֶׁזָּנָב, הֶזָּנָב, מִזָּנָב, כְּזָנָב, לְזָנָב, בְּזָנָב, וְהֶזָּנָב, וְשֶׁזָּנָב, מֵהֶזָּנָב, בֶּזָּנָב, לֶזָּנָב
7.
אותיות שימוש עם הטיות - וּזְנָבוֹת, שֶׁזְּנָבוֹת, הַזְּנָבוֹת, מִזְּנָבוֹת, כִּזְנָבוֹת, לִזְנָבוֹת, בִּזְנָבוֹת, וְהַזְּנָבוֹת, וְשֶׁזְּנָבוֹת, מֵהַזְּנָבוֹת, בַּזְּנָבוֹת, לַזְּנָבוֹת
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
