עץ הזקום (בערבית: الزقوم) הוא עץ מיתולוגי באמונה המוסלמית. לפי הקוראן והמסורת, הזקום הוא עץ הגדל בשאול התחתיות שבנקודה העמוקה ביותר בגיהנום. עץ זה כולו רע ואינו מספק לחוסים תחתיו צל. לפי האמונה מצמיח העץ פירות באושים ומרים בצורה של ראשי שטנים, אשר ישמשו מאכל לחוטאים הרעבים באחרית הימים. במקום להשביע את רעבונם, יעצימו פירות הזקום את סבלם של המעונים בעוררם תחושת צרבת קשה ובבקעם את קיבותיהם: מתוך ויקיפדיה

זק"א, זק"ש, זקאזיק, זקה"ם, זקהיים, זקום מצרי, זקוסקה, זקופנה, זקז'ובק, זקינטוס