שם פעולה של זָקַף: העמיד או הציב דבר בתנוחה ישרה כלפי מעלה. "החייל זקף את הדגל בראש התורן." "הוא זקף את הכיסא שנפל על הרצפה." "הגנן זקף את הענף בעזרת מקל תמיכה."

שומר, במיוחד מי שמוצב להשגחה במקום מסוים. "זקיף עמד בפתח המחנה לאורך כל הלילה." "המפקד הציב זקיף ליד שער הבסיס." "הזקיף התריע מיד על תנועה חשודה."

עמוד אבן גיר הנוצר במערה מטפטוף מתמשך של מים המכילים מינרלים. "במרכז המערה התנשא זקיף גבוה שהלך ונבנה במשך אלפי שנים." "המדריך הסביר כיצד נוצר זקיף מטיפות מים עשירות במינרלים." "אסור לגעת בזקיפים שבמערה כדי לא לפגוע בתהליך היווצרותם."

עם ביטחון עצמי ואמונה עצמית, בגאווה