מוֹאָה הנבטית, או חאן מואה, הייתה עיר נבטית באזור הערבה סמוך ליישוב צופר צפונית לפארן ודרומית למרכז ספיר. היא פעלה כתחנת מעבר בדרך הבשמים בממלכת הנבטים בתקופה הרומית. ביישוב היה חאן וסביבו מרכז ציבורי. במקביל, התפתחה במקום חקלאות ענפה. בפי הבדואים ששכנו באזור נקרא היישוב בשם "מוית עוואד". מחקר הממצאים הבוטניים שנמצאו באתר שנערך על ידי פרופ' מרדכי כסלו וד"ר אורית שמחוני, מהמעבדה לבוטניקה ארכאולוגית בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר⁻אילן מעלה השערות באשר לסיבה האמיתית לפריחת הערים על דרך הבשמים מבחינה חברתית וכלכלית. מתוך ויקיפדיה

חאן חילו, חאן יוניס, חאן יונס, חאן כפר אוריה, חאן לובאן, חאן מנולי, חאן נוניאן סינג, חאן נוניין סינג, חאן סאהיב, האן פיי דזה