אבן חופה (בגרמנית⁻יידית: חופה שטיין, Chuppastein; גם: Hochzeitsstein, Traustein) היא לוח אבן שהיה נקבע בקיר הפונה לירושלים של בתי כנסת רבים בגרמניה, בהתאם למנהג היהודי לשבור על האבן את כוס היין תחת החופה במהלך טקס נישואים, לזכר חורבן בית המקדש. כיום המנהג החלופי הרווח הוא שהחתן דורס את הכוס על הקרקע. מתוך ויקיפדיה

חוף⁻השנהב, חופ"ל, חופה, חופה (תעופה), חופה וקידושין, חופה⁻שטיין, חופזי, חופזי פסיפי, חופזי קטן, חופי הים של תל⁻אביב