חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה⁻1965 עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך. מתוך ויקיפדיה

ההלכה היהודית אוסרת לדבר לשון הרע, כלומר כל דיבור רע על יחיד או רבים הכולל פרסום מעשיהם הרעים, או היכול לפגוע בהם או להעליבם. מתוך ויקיפדיה

חוק איסור גידול חזיר, התשכ"ב–1962, הידוע בשמו המקוצר "חוק החזיר", התקבל בכנסת ביולי 1962 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן. תמצית החוק ניתנת בסעיף 1 שלו, האומר: (נחירה היא המתה של חזיר לשם אכילתו). בהתאם לסעיף 2 לחוק, ההוראה אינה חלה במספר יישובים המפורטים בחוק שבהם אוכלוסייה ערבית⁻נוצרית גדולה, ולא . מתוך ויקיפדיה

חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג⁻1983, מייחד את הסמכות להעניק תעודת כשרות לרבנות הראשית ולרבנים שהוסמכו על⁻ידה לצורך כך, ולרבנות הצבאית עבור מקומות המגישים אוכל למערכת הביטחון. החוק מהווה הרחבה של סעיף 2 (3) לחוק הרבנות הראשית לישראל המסמיך את מועצת הרבנות הראשית ל:"מתן תעודות הכשר על כשרות". מתוך ויקיפדיה

חוק איסור אלימות בספורט, חוק איסור אפיית לילה, חוק איסור צריכת זנות

איסור לימוד תורה לנכרי, איסור לינת לילה, איסור לירא מנביא שקר, איסור לכסות על המסית, איסור ללמד זכות למסית, איסור לשמוע למתנבא בשם עבודה זרה, איסור מדרבנן, איסור מחזיר גרושתו, איסור מלאכה בשבת, איסור מעביר בנו ובתו למולך