חוקי האיחוד (באנגלית: Acts of Union) הם שני חוקים אשר איחדו מבחינה חוקית את ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד. הראשון מביניהם נחקק בשנת 1706 על ידי הפרלמנט האנגלי והשני נחקק בשנת 1707 על ידי הפרלמנט הסקוטי. קודם לחקיקת החוקים, ומאז איחוד הכתרים בשנת 1603, היו אנגליה וסקוטלנד שתי ממלכות עצמאיות שבראשם עומד בית מלוכה אחד – המלוכה הבריטית (אוניה פרסונלית). החוקים איחדו את שתי הממלכות לממלכה אחת מאוחדת בשם בריטניה הגדולה. מתוך ויקיפדיה

חוק האיחוד של 1800 הוא חוק אותו חוקקו הפרלמנט האירי והפרלמנט הבריטי במקביל אשר איחד את ממלכת אירלנד לממלכת בריטניה הגדולה תחת הכותרת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, שקמה ב⁻1 בינואר 1801. מתוך ויקיפדיה

חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק האי, חוק האי⁻סתירה, חוק האיחוד 1707, חוק האיחוד של 1707, חוק האימפריום של אספסיאנוס, חוק האינטרנט הריבוני, חוק האינסטרומנט, חוק האיסור של פאולי, חוק האלפית