חוק המספרים הקטנים (באנגלית: Law of small numbers) או עריצות המספרים הקטנים היא תופעה פסיכולוגית לפיה מתרחשת שגיאת דגימה באופן לא⁻מודע ונוצרת אשליה כאילו המקרה הכללי מתנהג כמו מקרים פרטיים ספורים. קבלת מסקנה על סמך מספר קטן של מקרים, שאינם בהכרח מייצגים את הכלל, עלולה להיות שגויה, ואף לייצר סטריאוטיפים. מתוך ויקיפדיה

חוק המספרים הקטנים הוא שם כולל לכמה תופעות המייחדות מספרים טבעיים קטנים, שטבע המתמטיקאי ריצ'רד גאי ב⁻1988. לפעמים נקראים חוקים אלו "החוק החזק של המספרים הקטנים", בדומה לחוק החזק של המספרים הגדולים. מתוך ויקיפדיה

בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, חוק המספרים הגדולים הוא שמם המשותף של שני משפטים העוסקים בהתנהגות הממוצע במדגמים גדולים, הנקראים החוק החלש והחוק החזק. משפט הגבול המרכזי מספק תיאור מדויק יותר של התנהגות הממוצע, אבל חוקי המספרים הגדולים חלים במקרים כלליים יותר. מתוך ויקיפדיה

החוק של המספרים הגדולים באמת קובע שכאשר מתרחש מספר גדול מספיק של אירועים, צפוי שיקרו גם כאלה שהם מאוד לא סבירים בפני עצמם. מקור שם החוק הוא פרפרזה על שמו של חוק המספרים הגדולים. מתוך ויקיפדיה

חוק המכר, חוק המכשיר, חוק הממשלה, חוק המנוף, חוק המספרים הגדולים, חוק המספרים הקטנים, חוק המספרים הקטנים (פסיכולוגיה), חוק המעבר, חוק המעצרים, חוק המפלגות