בהלכה, טמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טהרה היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה". מתוך ויקיפדיה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טָהֳרָה היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה". מתוך ויקיפדיה

דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר. הלכות אלו הראו כי ביתא ישראל התייחסו למקום מושבם כעיר קודש ואת עצמם למשרתים בו בדומה לאיסיים. מתוך ויקיפדיה

טום תיבודו, טומאה דחויה בציבור, טומאה הותרה בציבור, טומאה היוצאת מגופו, טומאה היוצאת מן הגוף, טומאה וטהרה (אסלאם), טומאה וטהרה בביתא ישראל, טומאה וטוהרה, טומאה רצוצה, טומאות היוצאות מגוף האדם