טומאת ביאה לבית היא טומאה הנגרמת מנגע הצרעת על ידי הימצאות באותו מקום תחת אותו אוהל. טומאה זו נובעת מצרעת שנמצאת בין אם באדם, בבתים, או בבגדים, שהוכרזו על ידי הכהן כטמאים. מתוך ויקיפדיה

טומאת ביאה היא טומאה הנוצרת כתוצאה מקיום יחסי אישות הכוללים הוצאת שכבת זרע. טומאה זו חלה על שני השותפים בביאה, האיש והאשה, ומחשיבה את שניהם לראשון לטומאה, ובעקבותיה חל על שניהם איסור לאכול תרומה ובקודשים ולהיכנס להר הבית כדין אדם הטמא בטומאה היוצאת מגופו. משך טומאה זו הוא עד טבילת האיש או האשה במקווה, ולאחר מכן המתנה עד הערב. אמנם כבר משעה שטבלו במקווה, הפכו לטבול יום, וכניסתם להר הבית מותרת. מתוך ויקיפדיה

טומאת אהל, טומאת אוהל, טומאת אוכלים, טומאת אוכלין, טומאת ארץ העמים, טומאת ביאה לבית, טומאת גולל ודופק, טומאת היסט, טומאת התהום, טומאת זב