שם פעולה של טִשְׁטֵשׁ: גרם לערפול חושים או לבלבול. "התרופה החזקה טשטשה אותו במשך שעות." "החום הכבד טשטש את חושיו." "הבשורה הפתאומית טשטשה אותה לרגע."

הפיכה של דבר לפחות חד, ברור או מובחן, מבחינה חזותית, מושגית או רגשית. "הצלם הוסיף טשטוש קל לרקע כדי להבליט את הדמות." "המאמר יוצר טשטוש בין עובדות לבין פרשנות." "אחרי לילה בלי שינה הרגשתי טשטוש במחשבה."