שם פרטי עברי לבנים. בתנ"ך: מלך יהודה

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה. נמשח למלוכה בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. מלכותו מתוארכת מ⁻639 לפנה"ס עד ל⁻609 לפנה"ס (המאה השביעית לפנה"ס). בשל היחלשות האימפריה האשורית, התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. הנהיג רפורמה דתית מרחיקת לכת. נהרג בקרב מגידו עם מצרים. מתוך ויקיפדיה

יאשה קדמי, יאשה קזקוב, יאשה רומנו, יאשי, יאשי (מחוז), יאשיהו בן יוסף פינטו, יאשיהו המלך, יאשיהו וג'ווד (אוניית מעפילים), יאשיהו פינטו, יאשיהו פינטו (הרי"ף)