רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים. מתוך ויקיפדיה

החכם יהודה בן אליהו הדסי המכונה "האבל" בשל השתייכותו לאבלי ציון, היה פילוסוף, הוגה דעות, פרשן מקרא והיסטוריון יהודי קראי, אשר חי בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) במאה ה⁻12 לספה"נ. מקור כינויו "הדסי" הוא ככל הנראה בשל מקום מוצאו - העיר אדסה (Edessa). מתוך ויקיפדיה

רבי יהודה בן דורתאי היה תנא בדור הרביעי של תקופת הזוגות, דורם של שמעיה ואבטליון. מתוך ויקיפדיה

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre⁻Sur⁻Aube ), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה⁻12 וממייסדי המפעל אדיר⁻ההיקף של התוספות. מראשות ישיבתו בדמפייר ניצח ר"י הזקן, אחיינו של רבנו תם, על כל יצירתם המוקדמת של התוספות. מתוך ויקיפדיה

אביגדור בן שמואל, אביה בן שמואל, אלישע בן שמואל, ברוך בן שמואל, יהודה בן בבא, יהודה בן בנימין, יהודה בן ברזילי, יהודה בן ברכיה, יהודה בן בתירא, יהודה בן דמא, יהודה בן מרימר, יהודה בן נחום, יהודה בן עטר, יהודה בן קוריש, יהודה בן שמואל החסיד, יהודה בן תימא, יהודה בן⁻נחום, יהודה בן⁻שאול, מאיר בן שמואל, מתתיה בן שמואל, נפתלי בן שמואל

יהודה בייליס, יהודה בכר (ניצב), יהודה בכרך, יהודה בלום, יהודה בן אילעאי, יהודה בן אליהו הדסי, יהודה בן אליעזר הלוי מינץ, יהודה בן אלעזר, יהודה בן בבא, יהודה בן בנימין