אישור או הוכחה המשמשים לביסוס טענה או מעשה. "יש בידי אסמכתה לכך ששילמתי את הקנס." "החוקר צירף אסמכתה לטענות שהעלה במאמר." "ללא אסמכתה מתאימה, הבקשה לא אושרה."

מובאה או ציטוט המשמשים לחיזוק דבר מה. "המרצה הביא אסמכתה מן התלמוד לדבריו." "במאמר צורפה אסמכתה מספרו של הרמב״ם." "הוא חיפש אסמכתה מן המקורות לטענה שהעלה."

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד. מתוך ויקיפדיה

אסמכתא (במשפט העברי) היא התחייבות התלויה בהתקיימות תנאי מסוים, כאשר המתחייב אינו מקבל תמורה הוגנת עבור ההתחייבות, ומתוקף הנסיבות ברור שאינו גומר בדעתו לקיים את התחייבותו. מתוך ויקיפדיה

אסמואה ג'יאן, אסמול, אסמולול, אסמיר בגוביץ', אסמכתא (דרשה), אסממא' אל⁻אסד, אסמעאל המצרי, אסמעיל אבו סעד, אסמעיל אבו⁻סעד, אסמעיל ח'יר בכ