השתלט על מקום או על שטח בכוח. "הצבא כבש את העיר לאחר קרב ממושך." "המורדים כבשו את המוצב בשעות הלילה." "המלך כבש שטחים נרחבים והרחיב את ממלכתו."

דיכא או ריסן דבר שהתפרץ או עמד להתפרץ. "הוא כבש את כעסו ולא השיב לדברי העלבון." "הממשלה ניסתה לכבוש את המרד במהירות." "היא כבשה את צחוקה בזמן הטקס."

מצא חן בעיני מישהו מאוד; הקסים. "הזמר הצעיר כבש את לב הקהל." "באישיותה השקטה היא כבשה את כל הנוכחים." "הסרט כבש את ליבם של הצופים."

השרה מזון במי מלח, בחומץ או בנוזל שימור אחר. "היא כבשה מלפפונים בצנצנת גדולה." "לקראת החג כבשנו זיתים בבית." "היצרן כבש את הירקות בתמיסת חומץ ותבלינים."

שיטח או רידד משטח באמצעות לחץ או הידוק. "הטרקטור כבש את הקרקע לפני הסלילה." "הפועלים כבשו את שכבת העפר כדי לייצב את השביל." "המכונה כבשָה את האספלט הטרי."

מי שמתחזה לטוב, תמים או ידידותי, אך למעשה הוא רשע ומסוכן. "הנוכל הציג את עצמו כתורם נדיב, אך התברר שהיה זאב בעור כבש." "חשוב להיזהר ממי שנראה אמין מדי, כי לפעמים מדובר בזאב בעור כבש." "בסיפור, השליט החדש התגלה כזאב בעור כבש למרות הבטחותיו היפות."

שם ועבר, שכר ועונש

התבייש במעשיו; נכלם. "הוא בָּשׁ בטעות שעשה מול כל הכיתה." "לאחר שפגע בחברו, בָּשׁ בדבריו וביקש סליחה." "הילד בָּשׁ במעשיו והוריד את עיניו."

בעל חיים מבוית ממשפחת הפריים, שגופו מכוסה צמר ולעיתים יש לו קרניים. "הכבש רעה באחו יחד עם העדר." "מן הכבשים מפיקים צמר לתעשיית הביגוד." "הילד ליטף כבש לבן בפינת החי."

משטח משופע המשמש לעלייה ולירידה; רמפה. "הותקן כבש בכניסה לבניין כדי לאפשר גישה לכיסאות גלגלים." "העובדים העלו את הציוד הכבד על גבי הכבש אל המשאית." "המכונית ירדה באיטיות בכבש החניון התת⁻קרקעי."