שקשור לתנועת החסידות או מאפיין אותה. "הניגון החסידי נשמע בבית הכנסת בשבת." "הספר עוסק במחשבה החסידית ובהתפתחותה." "הוא גדל בבית חסידי ושמר על מנהגי המשפחה."

אדיקות דתית; נטייה ליראת שמיים, למסירות רוחנית ולקיום מצוות. "הספר משבח את החסידות ואת הענווה של האדם המאמין." "בחייו נודע בזכות חסידות עמוקה ומסירות דתית." "בקהילה ראו במעשיה ביטוי לחסידות כנה."

זרם ביהדות האורתודוקסית, שנוסד במזרח אירופה במאה ה⁻18, ומדגיש דבקות, שמחה וכוונה בעבודת ה׳. "החסידות התפשטה במזרח אירופה והקימה חצרות רבות." "למדנו על ראשית החסידות ועל תורת הבעל שם טוב." "בחסידות מודגשים השמחה והדבקות בעבודת ה׳."

החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה⁻18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה. למחוללה של החסידות נחשב הבעל שם טוב. תלמידיו, בראשות המגיד ממזריטש, פיתחו את תורתה והפיצוה. הגותה של החסידות הושפעה, בפרט בדורותיה הראשונים, מקבלת האר"י, תוך הדגשת נוכחות האל ביקום כולו, את הצורך להידבק בו בכל עת ומקום ואת הממד הרוחני הנסתר של המציאות. מתוך ויקיפדיה

חסידות שינווא⁻טשחויב, חסידות שפיקוב, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרון, חסידות תולדות אהרן, חסידי אומות העולם, חסידי אומות העולם מרומניה וממולדובה, חסידי אומות עולם, חסידי אומות עולם מרומניה ומולדובה, חסידי אשכנז