מלחמת גאליה (בלטינית: Bellum Gallicum) הייתה מלחמת כיבוש, שניהלה הרפובליקה הרומית המאוחרת כנגד השבטים הקלטיים השונים בשטח גאליה העתיקה בין 58 ל⁻50 לפנה"ס. היא הסתיימה בניצחון רומאי ובכיבושה של גאליה על ידי הרפובליקה הרומית. יוליוס קיסר, שפיקד על הצבא הפולש, יזם את המערכה במטרה להאדיר את שמו ולזכות ביוקרה הפוליטית המתלווה לכיבוש ולסיפוח שטחים חדשים. במהלך המלחמה ניצל קיסר לתועלתו את הסכסוכים בין השבטים השונים. גאלים רבים אשר שירתו בצבאו, בעיקר בחיל הפרשים, שיתפו עמו פעולה וסיפקו אספקה לצבאו. מתוך ויקיפדיה

כיבוש בגדאד, כיבוש בגדד, כיבוש בקטריה וסוגדיאנה על ידי אלכסנדר הגדול, כיבוש בקעת הירדן (1918), כיבוש ברלין, כיבוש גאליה אקוויטניה במלחמת גאליה, כיבוש גינאה החדשה הגרמנית, כיבוש דגלים, כיבוש דמשק, כיבוש האי בונפרטה