יחידה בלשון המורכבת מאותיות או מצלילים ובעלת משמעות. "הילד למד לכתוב את המילה הראשונה שלו." "במילון אפשר למצוא פירוש לכל מילה." "המורה ביקשה מהתלמידים להשתמש במילה החדשה במשפט."

התחייבות או הבטחה שניתנה בעל פה. "הוא נתן את המילה שלו שיגיע בזמן." "אפשר לסמוך על המילה שלה." "מבחינתו, מילה היא מילה."

כלל המילים שנמצאות בשימוש או ידועות בשפה כלשהי, תחום ידע או ענף, או על⁻ידי דובר מסויים של השפה

אם יורשה לי לומר

הדברים שנאמרו מקובלים עליי לגמרי

בלי להרבות במילים; בקיצור. "במילה אחת, ההצעה נדחתה." "הוא סיכם את התרשמותו במילה אחת: מצוין." "במילה אחת, מדובר בהצלחה גדולה."

במובן המלא והמדויק של המילה; ממש, לגמרי. "זו הייתה הצלחה במלוא מובן המילה." "הוא מנהיג במלוא מובן המילה." "היצירה הזאת מקורית במלוא מובן המילה."

בקיצור

דִּבֵּר שְׁטֻיּוֹת, קִשְׁקֵשׁ, בִּרְבֵּר

יָם סוף

יַמַּאי, סַפָּן, מַלָּח

ממעט לדבר, שתקן

דברים חדים ונוקבים, הנאמרים בבהירות ובתקיפות. "בנאומו השמיע השר מילים כדרבנות נגד תופעות השחיתות." "המאמר נכתב במילים כדרבנות והציג ביקורת חריפה על המצב." "היא דיברה במילים כדרבנות ולא הותירה מקום לספק."

דיבורים רבים וחסרי תוכן ממשי. "הנאום היה מלים מלים מלים, בלי הצעה מעשית אחת." "הכתבה נשמעה מרשימה, אבל בסופו של דבר הייתה רק מלים מלים מלים." "הוא הבטיח שינוי גדול, אך התברר שאלו מלים מלים מלים."

הִתְחַיֵּב, הִבְטִיחַ

"שודדי ים תקפו את הספינה בדרכה לנמל." "בסיפור ההרפתקאות הופיע שודד ים חמוש בחרב." "המלחים ניסו להימלט משודדי הים שהתקרבו אל האונייה."