מעורר תחושת צמא. "האוויר היבש במדבר מצמיא מאוד." "אכילת מאכלים מלוחים עלולה להיות מצמיאה." "ההליכה הממושכת בשמש הייתה מצמיאה במיוחד."

שם פעולה של צָמָא: חש צורך לשתות. "אחרי ההליכה הארוכה במדבר הוא צָמָא מאוד." "הילד צָמָא וביקש כוס מים." "הצמחים צָמְאוּ לגשם אחרי שבועות של יובש."

גרם לתחושת צמא; עורר צורך או רצון לשתות. "ההליכה הממושכת בשמש הצמיאה את המטיילים." "המאכל המלוח הצמיא אותי מאוד." "האוויר היבש הצמיא את הילדים במהלך הטיול."