שיר סיפורי בחרוזים

כלל לפיו יש לפנות מקום ישיבה לאדם זקן

יָצָא לפועל, הִתְגַּשֵּׁם, קָרָה

הִתְאוֹשֵׁשׁ

התעורר מוקדם, השכים קום

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית⁻סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים. מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

אויב

תבואת דגן בשלה לפני הקציר

שם פרטי עברי לבנות

קהילת מרפאה בהרדוף, קרן מחקרים הדמיה, קידום מעמד האישה, קרן משפחות המושבה

קבע מקום, הציב. "איפה כדאי למקם את השולחן?"

קבע את המיקום המדוייק, מצא איפה דבר⁻מה נמצא

התרומם מתנוחה נמוכה לגבוהה. "הילד קם באמצע הלילה והתיישב במיטה." "המוכר קם מהכיסא כדי לשרת את הלקוח."

התעורר מהשינה; הקיץ. "אני קם מוקדם כל בוקר."

נבנה; נוסד. "הקיבוץ קם בשנות העשרים של המאה שעברה."

התנפל; תקף. "בתקופת שואה, העם הגרמני קם על היהודים להורגם."

מקאם אל⁻שיח' ח'לף, מקאם אלנבי סעין, מקאם הנביא אבו אברהים, מקאם חיג'אז, מקאם שהאב א⁻דין, מקאן תל אביב, מקאסאר, מקאסרמין, מקאפה, מקאפי