שיר סיפורי בחרוזים

כלל לפיו יש לפנות מקום ישיבה לאדם זקן

"לאחר שנים של תכנון, המיזם קם והיה." "החשש מפני עיכובים לא קם והיה בסופו של דבר." "הרעיון שנראה דמיוני קם והיה למציאות."

הִתְאוֹשֵׁשׁ

התעוררה מוקדם מאוד; השכימה קום. "מאז שהתחילה לעבוד במאפייה היא קמה עם התרנגולות." "בימי הקיץ החמים סבתא קמה עם התרנגולות ויוצאת לגינה." "לקראת הטיול השנתי התלמידה קמה עם התרנגולות כדי להספיק לאוטובוס."

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית⁻סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים. מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

תבואת דגן העומדת בשדה לאחר שהבשילה ולפני הקציר. "החקלאים בדקו את הקמה לפני תחילת הקציר." "רוח חזקה עברה בשדה והניעה את הקמה." "הקמה הזהיבה בשמש של סוף האביב."

שם פרטי עברי לבנות

קהילת מרפאה בהרדוף, קרן מחקרים הדמיה, קידום מעמד האישה, קרן משפחות המושבה

קבע מקום לדבר או לאדם; הציב במקום מסוים. "המעצב מיקם את הספה ליד החלון." "יש למקם את השלט בכניסה לבניין." "החברה מיקמה את משרדיה באזור התעשייה."

התרומם מתנוחה נמוכה לתנוחה גבוהה יותר, כגון מישיבה או משכיבה לעמידה. "הילד קם מהמיטה מיד כששמע את הקריאה." "המוכר קם מהכיסא כדי לקבל את פני הלקוח." "בסיום הטקס קם הקהל על רגליו."

התעורר מן השינה. "אני קם מוקדם בכל בוקר." "הוא קם עם הזריחה ויצא לריצה." "התינוק קם כמה פעמים במהלך הלילה."

נוסד או נבנה; החל להתקיים. "הקיבוץ קם בשנות העשרים של המאה הקודמת." "על חורבות המבנה הישן קם מרכז תרבות חדש." "המדינה קמה לאחר שנים של מאבק מדיני."

התנפל או יצא למתקפה על מישהו. "האויב קם על יושבי העיר והחריב את בתיה." "בימי מהומות קמו פורעים על תושבי האזור." "המורדים קמו על השליט בניסיון להפילו."

מקאם אל⁻שיח' ח'לף, מקאם אלנבי סעין, מקאם הנביא אבו אברהים, מקאם חיג'אז, מקאם שהאב א⁻דין, מקאן תל אביב, מקאסאר, מקאסרמין, מקאפה, מקאפי