היכולת לחזות את העתיד ולמסור דברי חזון, כדרכו של נביא. "בספרות העתיקה ייחסו לנביאים נביאות ומעמד רוחני מיוחד." "הקהל ראה בדבריו ביטוי של נביאות." "היצירה עוסקת בנביאות ובקשר שבין חזון למציאות."

אדם שיכול לצפות את העתיד; חוזה. "יש הרואים בו נביא שחזה את נפילת הממלכה." "בספר מתואר זקן מסתורי כנביא הרואה את העתיד." "המאמינים פנו אל הנביא כדי לשמוע את חזונו."

אדם שנשלח בידי אלוהים כדי להביא את דברו אל העם. "משה נחשב לנביא שהעביר את דבר האל לעם." "הנביא קרא לעם לשוב מדרכיו הרעות." "לפי המסורת, הנביא נשלח להזהיר את המלך."

החברה אינה מקבלת את מי שמבקר אותה

הספרים המרכיבים את התנ"ך

נביא הוא אדם המדבר בשם האל. המסר שהוא מעביר בשם האל קרוי נבואה. בתקופות קדומות היו מגיעים אל הנביא אנשים שרצו להתייעץ בקשר לייעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשיים. לעיתים רבות החזיקו מלכים בחצרם נביא מיוחד שייעץ להם מבחינה אסטרטגית. לעיתים תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד או לראיית דברים נסתרים. מתוך ויקיפדיה

נביא (בגעז: ነቢይ) הוא תפקיד דתי שהתקיים בעבר בקרב ביתא ישראל. המקור ההיסטורי הקדום ביותר שהוא גם היחיד שמזכיר נביאים כחלק מהיררכיה הדתית של ביתא ישראל הוא ההגיוגרפיה של הנזיר האתיופי תכלה חווריית מן המאה ה⁻15. על פי אסרס הנביא הוא נזיר העומד בראש קבוצת נזירים. מתוך ויקיפדיה

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים. הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל. מתוך ויקיפדיה

נביאי האיסלאם, נביאי האסלאם, נביאי הכתב, נביאי הספר, נביאי הקווינטה, נביאים אחרונים, נביאים ראשונים, נביד, נבידו, נביה ברי