הרחקה של אדם מן הציבור, מן החברה או מן הקהילה, בדרך של חרם, דחייה או שלילת השתתפות. "החכם הועמד בנידוי לאחר שהפר את תקנות הקהילה." "ילדים מסוימים סבלו מנידוי חברתי מצד בני כיתתם." "המאמר עוסק בנידוי של קבוצות מיעוט מן החברה."

בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים. מתוך ויקיפדיה

בנצרות, נידוי (ביוונית: Ανάθεμα, אנתמה; בלטינית: excommunicatio) הוא הכרזה הבאה להשעות או להוציא אדם מן הקהילה הדתית אליה השתייך, הכרוכה בגינוי רוחני של האדם, או הקבוצה המנודה. מתוך ויקיפדיה

נידאל חסן, נידאן, נידה, נידוולדן, נידוולדן (קנטון), נידוי (נצרות), נידוי חברתי, נידוני קהיר, נידוף, נידוף באור