חג יהודי, אחד משלושת הרגלים, הנחגג באביב לזכר יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות; חג החירות; חג המצות. "בפסח נוהגים להימנע מאכילת חמץ." "משפחות רבות מתכנסות בליל הסדר לחגיגת פסח." "חופשת הפסח בבתי הספר נמשכת כמה ימים."

אדם בעל לקות ברגליו או בהליכתו; צולע. "הוא הלך בצעדים איטיים מפני שהיה פיסח." "בסיפור מתואר קבצן פיסח היושב בפתח העיר." "הפציעה הותירה את הסוס פיסח לזמן מה."

הנוסח הקבוע של הטקסטים שקוראים בפסח

"בחג פסח נוהגים לאכול מצות ולהימנע מחמץ." "משפחות רבות מתכנסות בליל הסדר בחג פסח." "בתי הספר יוצאים לחופשה לקראת חג פסח."

התלבט; היסס. "הוא פסח על שתי הסעיפים ולא הגיע להחלטה."

יום חג החל בי"ד באייר, המאפשר לקיים את מצוות חג הפסח למי שנמנע ממנו לקיים אותן בפסח; פסח קטן

חג הפסח (או בשמו המקראי: חג המצות) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג במשך שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן בארץ ישראל וכ"ב בניסן בחוץ לארץ שם מציינים את יום טוב שני של גלויות. היום הראשון והאחרון מכונים "ימים טובים", והימים שביניהם מכונים "חול המועד". פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות, שחלה לפי המקרא בליל היום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז"ל את נס קריעת ים סוף. מתוך ויקיפדיה

חג הפסח בנצרות נחוג על ידי מיעוט כנסיות נוצריות, בעיקר פרוטסטנטיות, בהן עדי יהוה, יהדות משיחית וכנסיות אדוונטיסטיות שונות, לצד, או במקום חג הפסחא המקובל בנצרות. בניגוד לחג הפסח שנחוג ביהדות ומציין את יציאת מצרים, מציין חג הפסח בנצרות את תחייתו של ישו, ומלווה במנהגים ייחודיים לנצרות. מתוך ויקיפדיה

מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד. מסכת זו מורכבת מעשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות וסוגיות הסובבות לחג הפסח. בתלמוד בבלי מסכת פסחים כלולה מ⁻120 דפים בדפוס וילנה. מתוך ויקיפדיה

עבר מעל; דילג. "הוא פסח על כל המכשולים."

השמיט; החסיר. "הבוס פסח עלי כשחילק את המתנות לחג."

פסוקית, פסוקית ומהבן, פסוראלן, פסוריאזיס, פסז' פנסק, פסח (בנצרות), פסח (נצרות), פסח אוירבאך, פסח אוירבוך, פסח אוירבך