תכונה של צורה, עקום או קבוצה גאומטרית, שבה כל קטע המחבר בין שתי נקודות בתוכה נמצא כולו בתוכה. "בגאומטריה חישובית בודקים אם למצולע יש קמירות או שהוא קעור." "המשפט מנוסח עבור פונקציות המקיימות קמירות על התחום הנתון." "האלגוריתם מנצל את הקמירות של קבוצת הפתרונות כדי לייעל את החיפוש."

בליטה מעוגלת כלפי חוץ; צורה קמורה. "הרופא הבחין בקמירות קלה של דופן בית החזה." "בכיפה יש קמירות אחידה היוצרת חלל פנימי גבוה." "המעצב הדגיש את הקמירות של המשטח כדי לרכך את המראה."

במתמטיקה, קבוצת נקודות במרחב וקטורי היא קמורה אם לכל שתי נקודות שבתוכה, גם הקטע המחבר את שתי הנקודות נמצא כולו בתוכה. למשל, משולש, עיגול או מקבילית הן צורות קמורות, אבל טבעת או פרסה אינן צורות קמורות. מתוך ויקיפדיה

קמיקי מצוייץ, קמיקי מצויץ, קמיקי מקרין, קמיקיים, קמירוס, קמישלי, קמל אלטון, קמל"ר, קמלה האריס, קמלה פאנט